#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים ברוך שאמר?	"בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד למעלה (טור), ומעומד (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), ויאחוז ב&#x27; ציציות שבטלית (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27; בשם האריז&quot;ל) ואח&quot;כ ינשקם (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), משיתחיל ברוך שאמר יתן עיניו למטה ולא יסתכל חוץ לד&#x27; אמות עד אחר נפילת אפים שהוא גמר היחוד, ולא יתפלל בעל פה אלא מתוך הסידור (עטרת זקנים)"	סימן נא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומר תיבת &quot;הקל&quot;?	"פתקא נפל מן שמיא ומצאוהו כתוב, ויש בו פ&quot;ז תיבות [וסימנך ראשו כתם פז] (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;), וכתב הרמב&quot;ם דצריך לומר הקל ועי&quot;ז יש פ&quot;ז תיבות, אכן האבודרהם סבר דאין לומר הקל דכבר אמר אלוקינו מלך העולם וכדאשכחן בסי&#x27; תרצ&quot;ב דאין אומרים הקל בברכה אחרונה במגילה, והקשה המהר&quot;א מפראג למה אומרים הקל בברכה ראשונה בש&quot;ע, ותי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דשאני התם דיש הפסק גדול בין אלוקינו להקל. ולמעשה, אומרים הקל בברוך שאמר ובברכת הטוב והמטיב בברהמ&quot;ז, וצ&quot;ע מ&quot;ש מברכת מגילה."	סימן נא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עוד איכא בנוסח ברוך שאמר?	"צריך לומר בפה בסגו&quot;ל [לרמז על פ&quot;ז תיבות, משא&quot;כ בבהמ&quot;ז אמרינן בפי (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; קפ&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), ע&quot;ש במחה&quot;ש דפי הוא לשון סמוך], ובתשבחות בחיר&quot;ק תחת התי&quot;ו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), ונוסח אשכנז אומרים ונזכיר שמך ונמליכך ובנוסח ספרד אומרים ונמליכך ונזכיר שמך (והערוה&quot;ש כתב דנוסח ספרד נכון)."	סימן נא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים אומרים ברוך בברוך שאמר?	"י&quot;ג פעמים כנגד הי&quot;ג מדות להמשיך ברכה מכל מדה ומדה, ועוד יש י&quot;ג עניני שבח בפסד&quot;ז: הודו, מזמור לתודה, יהי כבוד, אשרי, חמשה הללוקה, ברוך ה&#x27;, ויברך דוד, וכרות, ושירת הים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן נא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים שתי פסוקים דאשרי קודם תהילה לדוד?	"מסביר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דכבר מבואר בגמ&#x27; (ברכות ד&#x27; ע&quot;ב) דהיו נוהגין לומר אשרי קודם תהילה לדוד דאמרינן התם מפני מה לא נאמרה נו&quot;ן באשרי, וביאר הטור (סוף הסימן) דמפסוק אשרי יושבי ביתך ילפינן דצריך לשהות מעט קודם תפילה (ברכות ל&quot;ב), והוסיף הערוה&quot;ש דאגב הסמיכו גם פסוק אשרי העם וגו&#x27; מפני שהוא שבח גדול לישראל."	סימן נא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיים ברוך שאמר 1) קודם שסיים הש&quot;ץ 2) עם הש&quot;ץ 3) אחר הש&quot;ץ?	"1) עונה אמן על ברכתו [וה&quot;ה על ברכת של חבירו (ביה&quot;ל ד&quot;ה החזן)], ואפי&#x27; להשיטות דאין לענות אמן אחר אהבה רבה הכא מודו דיכול לענות דאמן שבח הוא וכעין זימרא ולא הוי הפסק (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) אין לענות אמן דהוי כאילו עונה אמן על ברכת עצמו [ואע&quot;פ דהמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) רצה להקל מסברא אבל למעשה מבטל דעתיה] 3) אינו יכול לענות אמן על ברכת הש&quot;ץ כשהוא באמצע ברוך שאמר, כיון דברכה זו אינו מוזכר בש&quot;ס אבל יכול לענות אמן על ברכה המוזכר בש&quot;ס, ואפ&quot;ה אם הוא בסוף הברכה אחר ברוך אתה ה&#x27;, אין לענות כלום דבזה מקלקל הברכה לגמרי (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיים ברכתו כשחבירו סיים ברכה אחרת?	"יכול לענות אמן (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ודלא כהיד אהרן המובא בבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לענות אמן באמצע ברכה ארוכה?	"רק אם עונה על דבר שיותר קדוש, ולהכי באמצע ברכת ק&quot;ש אינו יכול לענות על ברכת ק&quot;ש אלא על אמן יהא שמה רבא וכו&#x27; וקדושה, ובברוך שאמר וישתבח אינו יכול לענות על ב&quot;ש וישתבח אלא על ברכה המוזכר בש&quot;ס (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם וד&quot;ה ברוך, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סיים ישתבח עם הש&quot;ץ?	"חידש המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דיכול לענות אמן דבלא&quot;ה יש סוברים דאפי&#x27; יחיד צריך לענות אמן עליה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק מתחילת 1) ברוך שאמר עד הברכה 2) ישתבח?	"אע&quot;פ שהערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מסתפק בדבר, פשוט להמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דמותר 2) לא דמיד מתחיל הברכה (ביה&quot;ל ד&quot;ה ברוך)"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין ברוך שאמר להודו?	"אם הפסיק בדברים בטלים אפשר דצריך לחזור ולברך ברוך שאמר, וצ&quot;ע (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), וממילא טוב ליזהר לכתחילה שלא לשהות הרבה בינתים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [דהיינו יותר מתוך כדי דיבור (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן נא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד עונה אמן אחר ישתבח?	"הב&quot;י הביא ג&#x27; שיטות בדבר, המהרי&quot;ק סבר דאין עונה אמן על ברכת עצמו אלא בבונה ירושלים (וכן הוא מנהג אשכנזים), הרמב&quot;ם סבר דעונה אמן בסוף שני ברכות אבל לא אחר ישתבח והלל [דהם ברכה אחת], והרא&quot;ש סבר דעונים אמן אפי&#x27; אחר ישתבח והלל [וביאר הב&quot;י דהם ברכות הסמוכה לחברתה], וכן ביאר המהרלב&quot;ח דכל זמן שאינו יכול להפסיק בין הברכות חשובות כסדר הברכות ומש&quot;ה לכו&quot;ע אינו עונה אמן אחר ברכה אחת מעין שלש. להלכה, המחבר פסק כהרא&quot;ש, והרמ&quot;א (סי&#x27; רט&quot;ו) סבר כהמהרי&quot;ק."	סימן נא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מוכרח להפסיק באמצע פסד&quot;ז?	"הב&quot;י הביא מהאבודרהם דקודם שמפסיק יאמר הפסוקים ברוך ה&#x27; אלקי ישראל וגו&#x27; עד אמן ואמן וכן לאחר ההפסק. וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דזהו דוקא לאונס אבל אין היתר להפסיק סתם (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ואין צריך לומר פסוקים אלו אם מפסיק לקדיש וקדושה (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) {ולכאורה כדאי לומר פסוקים אלו אם צריך להפסיק לעלייה לתורה, וה&quot;ה באשר יצר, וביאר הר&quot;י באק דכל זמן שמפסיק לדבר המיוחד לפסד&quot;ז ולא לברכת ק&quot;ש וגם אינו שבח לה&#x27; אלא שמותר לו להפסיק משום דברכה זו קיל דאינו מוזכר בגמ&#x27;, לזה צ&quot;ל פסוקים}"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכול לענות באמצע פסד&quot;ז?	"אם הוא במקום דסליק ענינה יכול לענות אמן דכל ברכות [דברכה זו אינו מוזכר בגמ&#x27; (פמ&quot;ג) {וק&quot;ק לפי&quot;ז למה מותר לענות אמן לברוך שאמר וישתבח} א&quot;נ משום דהוא שבח והוי כעין זימרא (גר&quot;ז)], ואם הוא במקום דלא סליק ענינה מותר לענות אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה, מודים דרבנן, קדיש [משמע כל הקדיש, אבל לא בריך הוא ולא ויצמח פורקניה (אג&quot;מ, הר&quot;ג מלצר)], וקדושה. ולגבי אשר יצר טוב להניחה עד בין הפרקים (ביה&quot;ל ד&quot;ה צריך, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכן מותר לברך על קול רעם (חיי&quot;א כלל כ&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), ואין לענות על אמן דויצמח פורקניה אע&quot;פ שמוזכר ברמב&quot;ם מ&quot;מ לא כתב דעונין אחריו אמן (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; י&quot;ד, רשז&quot;א באשי ישראל פט&quot;ז הע&#x27; כ&quot;ג, מ&quot;ב דרשו)"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק לומר 1) ק&quot;ש 2) ברכת התורה, באמצע פסד&quot;ז?	"1) כן [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; ס&quot;ה] 2) כן, ומותר אפי&#x27; לומר הפסוקים דברכת התורה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעלות לתורה באמצע פסד&quot;ז?	"אינו לכתחילה, ואם צריכים לו לכהן וללוי מותר לעלות ולקרות בלחש עם הקורא [ועדיף לגמור עד הפרק אם אפשר], ולא יאמר מי שברך ואם שואלים שמו יכול לענות מפני הכבוד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לומר מי ימלל גבורות ה&#x27;?"	"לא יאמרה קודם הודו דמשמע דהוא עצמו יכול להשמיע אבל יש נוהגין לאומרה אח&quot;כ (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים קדיש?	"יש נוהגין קודם ברוך שאמר, ויש נוהגין קודם הודו (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ותלוי בנוסח אשכנז ובנוסח ספרד (מ&quot;ב עו&quot;ה)}"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק אחר שמונה עשרה קודם נפילת אפים?	"לא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן נא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאילת שלום באמצע פסד&quot;ז?	מדינא, בין הפרקים מותר לשאול מפני הכבוד ולהשיב לכל אדם, ובאמצע הפרק מותר לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. אמנם, למעשה אין אנו רגילים לשאול שלום כלל באמצע פסד&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)	סימן נא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא יפסיק כשאומר ה&#x27; מלך ה&#x27; מלך ה&#x27; ימלוך לעולם ועד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ובפיוטים בימים נוראים צ&quot;ל דאין זה חשיב הפסק}"		סימן נא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו אמצע הפרק?	"מהודו עד אמן והלל לה&#x27;, מן תנו עוז עד ברוך אלוקים, מן קל נקמות עד על גאים, מן נפשנו חכתה ה&#x27; עד יחלנו לך, מן יהי שם עד על השמים כבודו, בין הללוקה להללוקה, מן ברוך ה&#x27; לעולם עד אמן ואמן [ובמ&quot;ב עו&quot;ה מגיהין המ&quot;ב דמשמע דרק פסוקים הסמוכים להדדי הוו חשיבי באמצע הפרק וכן משמע מא&quot;ר וגר&quot;ז, אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מפורש דכל ד&#x27; פסוקים דברוך ה&#x27; הוו כאמצע הפרק], מן ויברך דוד עד לשם תפארתך, מן אתה הוא ה&#x27; לבדך עד במים עזים, מן ויושע עד ה&#x27; ימלוך לעולם ועד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן נא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך להפסיק בהודו?	"בין אלילים וה&#x27;, בין כי לכל, בין העמים לאלילים, בין שמים לעשה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן נא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החשיבות לפסוק פותח את ידיך?	שמזכיר בו שבחו של הקב&quot;ה שמשגיח על בריותיו ומפרנסן	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השכר אם אומרה בכל יום?	"מובטח לו שהוא בן עוה&quot;ב [בגליון הש&quot;ס בברכות (ד&#x27; ע&quot;ב) משמע דל&quot;ג בטור ג&#x27; פעמים , אבל הפרישה הוסיף ג&#x27; פעמים לתוך הטור], וביאר הב&quot;י ודרכ&quot;מ שמצוה זו מכרעת אם יש לו מחצה זכיות, וכתב המחה&quot;ש (סי&#x27; א&#x27; במג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דצריך להכיר קצת מחסדי הבורא וישמור את עצמו מן החטא ואם עון בידו ירחיקהו וישוב בתשובה שלימה ועי&quot;ז יזכה לעוה&quot;ב."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא כיון כשאמר פסוק זה?	"כתב רבינו יונה שצריך לחזור ולומר הפסוק, והוסיף החיי&quot;א דצריך לומר עד סוף המזמור כסדר, ואם נזכר אח&quot;כ שלא כיון אם יש לו פנאי יאמרה מיד, ואם לאו יאמרה לאחר תפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ט&quot;ז) מדייק דהמ&quot;ב ס&quot;ל דאם נזכר באמצע אז ישיר למשל צריך לחזור ולומר פותח את ידך עד אז ישיר, והאג&quot;מ פליג עליה]"	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ&quot;ש ממה דאיתא בסי&#x27; ק&quot;א דאין חוזרים על ברכה ראשונה בשביל חסרון ידיעה?"	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דכאן הוי רק פסוק אחד חוזר, והדגול מרבבה (סי&#x27; ק&quot;א) תי&#x27; דהתם יש חשש ברכה לבטלה."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר אם אומרים ואנחנו נברך קה בסוף אשרי?	"הטור כתב לאומרה, ויש ב&#x27; טעמים, רב עמרם והאשכול והטור כתבו לשלשולי הללוקה בתר הללוקה, והב&quot;י הביא ממרן הלוי עוד טעם לפי שאמרו חז&quot;ל כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה&quot;ב לפיכך אומרים ואנחנו נברך קה כלומר שנזכה לאומרו לעוה&quot;ב. אכן, הכלבו בתחילה השיג שאין להוסיף עוד פסוק, אבל בסוף מסכים לטעמו של מרן הלוי דיש לאומרו בכל פעם דלפי טעם האשכול אין לאומרו אלא בשחרית, אמנם הב&quot;י יישב דלא רצו לחלק בין פעם לפעם."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כופלין כל הנשמה תהלל קה?	לפי שהוא סוף פסד&quot;ז (טור) [ובספרד נהגו לכפול סוף פסוק דכל מזמור ומזמור, אבל עכשיו אין נוהגין כן (ב&quot;י)]	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הוסיפו הגאונים על פסד&quot;ז ולמה?	לומר ויברך דוד עד סוף אז ישיר, מפני שיש בה ט&quot;ו לשונות של שבח הסדורים בברכת ישתבח (טור) {שיר - שירה, ושבחה - ישתבח (?), הלל - ומהללים, וזמרה - וזמרת, עז - עזי, וממשלה - מושל, נצח - והנצח, גדלה - הגדלה, וגברה - והגבורה, תהלה - נורא תהלת, ותפארת - והתפארת, קדשה - בקדש, ומלכות - הממלכה}	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם כופלים הפסוק ה&#x27; ימלוך לעולם ועד?"	"הב&quot;י הביא די&quot;א דכופלין אותה משום שהוא סוף השירה, וי&quot;א דאין כופלין אותה משום דהוי כשמע שמע אלא אומרים התרגום, וי&quot;א דאין כופלין אותה כלל כדי שיהא י&quot;ח אזכרות של יקו&quot;ק, אכן הדרכ&quot;מ כתב דנוהגין לכופלה אין מונין ביום ההוא יהיה ה&#x27; אחד דקאי על מה שיהיה לעתיד, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא מהאריז&quot;ל שיש לומר שנים מקרא ואחד תרגום, וגם אומרים הפסוק כי בא סוס פרעה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסחאות באז ישיר?	"ה&#x27; מי כמוך בכ&quot;ף דגושה [ודוקא משום שהוא פסוק על הים (ב&quot;י)], עם זו גאלת בגימ&quot;ל דגושה, ידמו כאבן בכ&quot;ף דגושה, יש להפסיק בין במים לאדירים [שאדירים קאי על מצרים (מנחות נ&quot;ג ע&quot;א)] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים שירת הים?	בשמחה וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), והדה&quot;ח סבר דיקראנה עם הטעמים.	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם משתחוים בואתה ה&#x27; אלוקינו מודים אנחנו לך?"	"הרמ&quot;א כתב לא, אבל המהרי&quot;ל נהג כן מיושב ופניו כלפי מזרח (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עומדים?	"בברוך שאמר, ויברך דוד עד אתה הוא ה&#x27; האלקים [ויכיון ר&quot;ת אקי&quot;ק ואח&quot;כ ישב (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)], ישתבח, בשבת כשאומרים ה&#x27; מלך ה&#x27; מלך [וביאר הב&quot;י (ס&quot;ס נ&#x27;) בשם ה&quot;ר בנימין דמלאך אחד עומד באמצע הרקיע ואומר ה&#x27; מלך וגו&#x27; וכל גדודי מעלה עונים אחריו, וכשם שהמלאכים אומרים בעמידה כך אנו, ולא בחול לפי שמתבטלין ממלאכתן ואין להם פנאי (ועוד ביאר הר&quot;ג מלצר דשבת הוא יום מלכות)], בשעה שהציבור אומרים ה&#x27; מלך ה&#x27; מלך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ולגבי מזמור לתודה כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) שהיד אהרן סבר דצריך לעמוד והשע&quot;ת חולק עליו {ונראה דהשע&quot;ת לשיטתו לסי&#x27; מ&quot;ח דס&quot;ל דא&quot;צ לעמוד לפרשת התמיד, אבל אנן קיי&quot;ל כהמג&quot;א שם דס&quot;ל דצריך לעמוד, וא&quot;כ ה&quot;נ צריך לעמוד למזמור לתודה}"	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי ליתן צדקה?	"כשאומר ואתה מושל בכל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27; בשם האריז&quot;ל, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), והוסיף הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) דיתן ג&#x27; פרוטות שתים לגבאי ואחת לקופה."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך פסקינן פסוקים בתפילה?	"כן הקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;), ותי&#x27; דכיון דמשה רבינו אמר אשירה לה&#x27; וא&quot;כ מתחילה נאמרה פסקי פסקי, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) תי&#x27; כיון שאומרים תחנה אין חשש, והחת&quot;ס תי&#x27; הקושיא מק&quot;ש של בני מערבא דהוא פסוק באחרי מות, וויכלו בליל שבת כיון דרוצה לצרף יקו&quot;ה ולא נכון להתחיל מתחילת הפסוק דחז&quot;ל דורשים טוב מאד זו מיתה, הוי לא אפשר בענין אחר. והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) תי&#x27; דאם הש&quot;ץ אומר חצי הפסוק והקהל עונים חצי השני אין כאן הפסק."	סימן נא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר פסד&quot;ז בנחת?	"כן, ולא ידלג שום תיבה ולא יבליעם, אלא מוציאם כאילו הוא מונה מעות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן נא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לכוין מחמת הקור?	יתפלל בביתו [ודוקא אם אינו יכול לכוין בש&quot;ע] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)	סימן נא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה להתפלל תפילה בציבור?	"עדיף לדלג משיאמר עמהם במרוצה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן נא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים מזמור לתודה?	בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה {וצ&quot;ע למה אין נוהגין כן}	סימן נא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אין אומרים אותה?	"אין אומרים אותה בשבת ויו&quot;ט כיון דאין מקריבין קרבן תודה בשבת ויו&quot;ט (והטור חולק) , ויש נוהגין לאומרה בר&quot;ה ויוה&quot;כ משום דכתיב הריעו לה&#x27; (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), אבל אין נוהגין כן (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א). אין אומרים אותה בפסח או בערב פסח משום החמץ שבו, וה&quot;ה בערב יוה&quot;כ [ולא יזכיר הקרבנות יחיד בעיוה&quot;כ חוץ מפרשת עולה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)], ובדיעבד אם התחיל לאומרה אינו פוסק דיש סוברים דצריך לאומרה בכל השנה (פמ&quot;ג לקמן סי&#x27; תס&quot;ח מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן נא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים אותה בתשעה באב וערב תשעה באב?	כן, ודלא כהגהות מנהגים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן נא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הפסוק מזמור שיר ליום השבת ביו&quot;ט?	"אע&quot;פ שהב&quot;י הביא מאורחות חיים שדולגים אותו פסוק, הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&#x27;) השיג עליו דגם ביו&quot;ט אקרי שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן נא סעיף ט		
